צניחה חופשית

כבר מעת היותי ילד הסתכלתי השמיימה ורציתי לעוף... אולי מאז שראיתי את פיטר פן הזדהתי עימו וראיתי את עצמי כאותו ילד נצחי אשר מעופף לו בעולם האגדות. כמה שנים לאחר מכן ראיתי את סרט האדרנלין האולטימטיבי "נקודת פריצה" בכיכובם של קיאנו ריבס ופטריק סוויזי ז"ל אשר הקפיץ לי את רמת האדרנלין לרמות מטורפות רק מלראות את קטעי הגלישה והצניחה חופשית ששם. הסרט מספר על סוכן אפ-בי-אי אשר מתחיל להסתובב עם חבורת גולשים שחשודים שכשודדי בנקים. הוא נכנס לעולם הקסום של הגלישה ומאוחר יותר בסרט מגלה גם את העולם של צניחה חופשית - לאורך כל אותם השנים כל סרט שהזכיר בתוכו צניחה חופשית הורלט ונשמר על המדף, מחכה ליום שבו אוכל לצנוח.

והנה, כמה שנים מאוחר יותר, בדיוק רגע לפני הגיוס, אזרתי אומץ, רצון וכסף, ללכת לבדי ולעשות קורס צניחה חופשית. הקורס נמשך כ 4 ימים בו ההיתי אמור לבצע הדרכה תיאורטית ועוד 8 צניחות בזמני החופשי. מכיוון שהתגייסתי לא לה בידי להשלים את כל הצניחות וכך מצאתי את עצמי מחכה בכל פעם לשבת הבאה בה אני אוכל לצאת הביתה וכמובן לבוא לצנוח! מכיוון שלא תמיד עמדתי בדרישות הנחוצות לכל צניחה מצאתי את עצמי חוזר על צניחות ( בקורס כל צניחה היא כמו מבחן אשר יש לעבור אותה בהצלחה ולעשות סט מסויים של תרגילים) וגם לא תמיד היה מזג אוויר מתאים, רק אחרי כחצי שנה השלמתי את כל דרישות הקורס. כך מצאתי את עצמי ממשיך לבוא לצנוח בשבתות במהלך השירות שלי, חולם על היום בו אשתחרר ואסע לצנוח בממלכה הקסומה של עולם הצניחה – ארה"ב.

השיחרור הגיע ומצאתי את עצמי על מטוס למיאמי, פלורידה, מגיע לעבוד עם חבר במועדון צניחה בתור מקפל. למרות שקיפלתי כמה מצנחים בעבר לא היה לי ניסיון ובמיוחד לא במצנחים הקטנים שהיו שם. בעל המועדון היה יהודי ועשה הכל ע"מ ששני החבר'ה החדשים שהגיעו מארץ הקודש יהיו שמחים. כך, נשארתי לקפל לצנוח ולחגוג את החיים עם צנחנים שהייתי רואה רק בסרטי הצניחה קודם לכן, באחד המועדונים הכי מפורסמים בארה"ב אז. לאחר 3 חודשים היה לי די כסף לקנות מצנח ואז בעל מועדון הצניחה השכיר את המטוס למועדונים שונים בארה"ב שהריצו פסטיבלי צניחה.

טסנו עם המטוס לאוהיו לפסטיבל הצניחה הגדול הראשון שלנו, 10 ימים של צניחות מכדורים פורחים, הלקפוטרים, מטוסים עם דלת צדדית, אחורית, מטוסי פעלולים ועוד... כל הצנחנים מגיעים עם אוהלים וחוגגים גם בלילות. הבירה נוזלת חופשי ובחינם לכל המשתתפים ככה שהאווירה נהיית שמחה מהר מאוד, הרבה מוזיקה טובה, להקות, מדורה בנים ובנות.

משם המשכנו אני והחבר למועדון צניחה מפורסם נוסף בו ההינו 3 שבועות בזמן שאנחנו מחכים לבוגי הצניחה הגדול בעולם שנערך במרחק של שעתיים משם. הימים של הבוגי היו המטורפים שבטיול, כל המי ומי של עולם הצניחה היו שם. 4000 צנחנים שבאו לחגוג! המסיבות הכי מטורפות שאפשר לחשוב עליהם. להקות, בארים בעצם עיר שלמה שקמה במיוחד עבור האירוע למשך 12 יום. עיר שלמה של אוהלים וקרוואנים, 20 סוגי מטוסים, כדורים פורחים, הלקיפוטרים והמון אלכוהול בחינם למשתתפים.

אחרי 12 יום של שיכרון חושים יצאתי למסע לרוחבה של ארה"ב עם חבר נוסף שפגשתי שם עד שהגענו לקליפורניה. בדרך עברנו בכל המועדוני צניחה שנתקלנו בהם ועד למועדון הכי מפורסם בקליפורניה עצמה.

כך תם לעצמו מסע מופלא ברחבי ארה"ב, תם אך לא נגמר, מכיוון שעודני מכור לצניחה ונהנה מכל רגע...